וֶסֶת, וִסּוּת, ומחזוריות נשית

וֶסֶת.

מילה שלא אומרים. כמעט מילה גסה.

חשבת פעם מה זה אומר?

ווסת – מווסתת אותי, מכווננת אותי, מדייקת אותי.
בתוך כל המחזור והמחזוריות הנשית הירחית, החודשית, העגולה..
בימים שלקראת הווסת, הגוף מתכונן וגם הנפש. מבקשת דיוק.
ואם רק נוכחת עם השינוי, עם תחושות הריק וחוסר הנעימות שעולות,
עם החולשה, עם העייפות, עם הצורך ליותר זמן של לבד,
מקשיבה, ועולה מידע חשוב.

הנפש שלי מספרת על כל הנושאים המודחקים, אלה שטאטאתי מתחת לשטיח התודעה,
אלה ששמתי בצד, שוב ושוב. מול האנשים הכי קרובים אליי, מול עצמי.

וכך, התקופה הזאת הוגדרה רפואית כpms – ”תסמונת קדם ווסתית”.
הגוף – נפש בבריאות שלו בא לדייק אותי. מבקש אותי להקשיב פנימה.
דרך כאבים, כעסים והתפרצויות, שינויים הורמונליים שקשה להכיל, עליות וירידות חזקות.
יש משהו שרוצה לצוף. להגיח אל התודעה. ולבקש ריפוי. דיוק. תיקון. ביני לבין עצמי, עם הקרובים לי, עם החיים שלי.

הכאב עולה, ומוצא דרכים להשתחרר.

אם אני נמצאת איתו, נמצאת איתי. אוהבת אותי גם בחולשה ובריק, גם בכאב,
לומדת לראות את זה כחלק מהמעגל הנשי הפלאי – מתגלים לי סודות יקרים.
כשאני מכבדת את הזמן הזה, ואת התפקיד שלו בגלגל הנשי – אני חווה אותי על כל חלקיי,
ומאפשרת גם לחלקים החשוכים לקבל ביטוי, לקבל רפואה.

אני יכולה לראות איך בימים האלה שלפני הווסת עולים נושאים מורכבים מול בן הזוג. איך מאליו נוצר ריחוק.
וכשמכבדת את זה ואותי בזה – ההתרחקות הופכת להתקרבות.
הכעס הבלתי מוסבר מתחיל לקבל מילים ודרכי תקשורת אפשריות להכלה, ואותם נושאים מורחקים מקבלים מקום חדש.

ואני יותר בריאה. חיה. נוכחת. וגם האיש שלי, הילדים שלי, הסביבה שלי.

מזמינה עוד נשים לאפשר לעצמן לווסת. להתווסת.
לקבל עוד ועוד את מה שהווסת והימים שמבשרים אותה מביאים לחיים שלהן.
לקבל את עצמכן גם שם. גם ככה. ואת החברות שלנו, הבנות שלנו, האחיות שלנו.

זמן ירח.

משילה מעליי. משילה מתוכי

חווה נשיות קדומה

פראית

בלתי אמצעית

שולחת אליי יד אדומה. מאי שם..

מזכירה לי מי אני

מאיפה באתי

לאן אני שייכת

חרוז במחרוזת ~

חלק משושלת של נשים. אמהות. מכשפות.

נשים יודעות. חכמות.

חוות בגופן את פעימת האדמה.

את תנועת הטבע והעולם. ההעלם.

נעות במחזוריות הלבנה.

תנועה של חיים – מוות – חיים.

נולדות ומולידות.

מתרוקנות ומתמלאות.

גם כאן. במחוזות אותם אופפת שיכחה.

היא באה חודש בחודשו, בשמלתה האדומה.

מבשרת את בשורתה, מבקשת להזכיר לנו נשיות מהי.

מאין באת ולאן את הולכת.

אשה